הפסיכולוגיה שמאחורי אספנות NFT

עודכן: 25 בנוב׳ 2021





ממש מתחת לאף שלנו מתרגש שוק מטורף. לא נורמלי. ייחודי בווליום המסחר שלו. נדבר במספרים. בחודש אוקטובר ווליום המסחר בNFT (ראשי תיבות של Non fungible tokens, או במילים אחרות, תמונות צרובות בבלוקצ'יין) עבר את ה-15 מיליארד. 15. מיליארד. נתון זה עוד יותר משוגע, כאשר מונים את כמות הסוחרים. סה"כ, בחודש אוקטובר, כ-800,000 סוחרים בקירוב. ממוצע לעסקה עומד על 861 דולר. (הנתונים נלקחו מכאן).


המון כסף. מעט סוחרים. פוטנציאל גדילה מטורף.


אבל הפוסט הזה אינו בא לפאר את עולם אמנות הקריפטו, המטאוורס ושאר מילות הבאזז, אלא את הסיבות הפסיכולוגיות שבגינן התחום הזה, לדעתי, ימשיך לצמוח ולגדול עד שהוא יהפוך למיינסטרים.


אלו הן הסיבות:

  1. זה לא באמת כסף

  2. משחקים על הכסף של הבית

  3. שייכות חברתית

  4. אפקט השייכות

  5. אפקט הנדירות

  6. פחד מחרטה ומאובדן


מוכנים? בואו נתחיל.


1. זה לא באמת כסף.



תכירו את קריפטו פאנק 7252. תמונה של 24 על 24 פיקסל. רשומה בבלוקצ'יין ובעלת מאפיינים ייחודיים, כמו כל פאנקיסט מהאוסף המונה 10,000 תמונות. באוגוסט השנה התמונה הזו החליפה ידיים. הסכום: 5.33 מיליון דולר. מחיר של דירת פאר בת"א. (מההההה???)


אבל אם לדייק, הסכום האמיתי שעבר הוא 1,267 אתריום. אותו דבר? לא בדיוק. נכון שניתן להמיר את האתריום לדולר, ומי שעושה את זה הכי טוב הן הכותרות בכתבות השונות, אך האתריום מתפקד במקרה זה בתור צ'יפ של קזינו. צ'יפים של קזינו הרבה יותר קל לבזבז מאשר דולרים. זו הסיבה שיש צ'יפים בקזינו ולא מהמרים בכסף אמיתי.


כאשר אנחנו מהמרים בצ'יפים, או באתריום, נוצרת איזו שכבה אבסטרקטית בין האובייקט הפיזי או הדיגיטלי והערך שהוא מייצג. השכבה האבסטרקטית הזו גורמת לנו לפחד קצת פחות מלהפסיד את הצ'יפ, ומופעים כגון "All in" הם עניין שבשגרה בקזינו. בקריפטו, אגב, המונח הוא "Ape in" - כאשר סוחר מתחרע על אוסף מסויים ומבזבז עליו המון אתריום.


ישנם קווי דמיון נוספים בין צ'יפים של קזינו לאתריום המשמש לרכישת NFT.

בקזינו, הדבר הראשון שאתה עושה זה להמיר את הכסף שלך בצ'יפים. כך גם בעולם הNFT. לפני שתוכל לסחור עליך להוריד ארנק דיגיטלי לבראוזר, ואז למלא אותו באתריום. רק אז תוכל להתחיל לסחור. לא מקבלים דולרים, אין כרטיסי אשראי.


דבר נוסף, בקזינו טיפוסי תוכל למצוא נקודות רבות בהן ימירו את הדולרים שלך לצ'יפים. אך המרה חזרה מתקיימת רק במקום אחד - בדלפק היציאה. אותו הדבר בקריפטו. קל לקנות. לא כ"כ קל להמיר בחזרה מאתריום לדולרים או שקלים. ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את הפנסיונרית שניסתה בשבוע שעבר לממש את הביטקוין שלה. אני מאחל לה בהצלחה. קל זה לא יהיה.


לסיכום, הסוחרים שקונים אתריום במטרה לסחור בNFT, כנראה ישארו במשחק זמן רב ולא ימהרו להוציא את הכסף שלהם מהמערכת, כי הם לא יכולים לעשות זאת בקלות. והם גם לא תמיד רוצים.


2. משחקים על הכסף של הבית

העצה מספר אחת שתשמעו מכל מי שמדבר על מסחר במטבעות מבוזרים / NFT היא: אל תשחקו בכסף שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפסיד. עצה טובה מאוד. אך קוץ בה. רבים האנשים, שבהמירם כסף פיאט לקריפטו, משלימים כבר עם האובדן של הכסף. זאת אומרת, שכל מספר מעל לאפס נתפס כרווח.


ברוח הזו של הדברים, אנשים יהיו הרבה יותר אמיצים/טיפשים עם הכסף שלהם. בטח אלו שבמהותם הם אוהבי סיכון. המצב הפסיכולוגי הזה מגיע גם במקרה של רווח גדול ובלתי צפוי. תארו לכם שקניתם NFT שהתגלה כנדיר במיוחד ואז מכרתם אותו פי 50 מהמחיר בו קניתם.

האם תממשו את הרווח? או תנצלו את היתרה כדי לעשות עוד ועוד עסקאות? אם אתם "משחקים על הכסף של הבית", ובסבירות גבוהה זהו המצב הנפשי בו אתם נמצאים, ככל הנראה שתבחרו באפשרות השניה. מקסימום תתאפסו.


3. שייכות חברתית



כסף חשוב. אבל הוא מספר רק חלק מהסיפור. החלק הפחות מסופר היא תחושת השייכות והקהילה. נדבך מרכזי במהות של כל אדם ובמוטיבציה שלו לפעול. (תיאוריית ההגשמה העצמית, תוכלו לקרוא עליה כאן).


בעולם הNFT, בייחוד באוספי הNFT שבדרך כלל מונים כמה אלפי תמונות, הקהילה היא מפתח לשגשוג הפרוייקט.


אתן כדוגמא את אחד הפרוייקטים החביבים עלי, Animetas, סדרה של 10101 תמונות פיקסל ארט נפלאות. כל תמונה מייצגת פרופיל ייחודי שצרוב בבלוקצ'יין. הפרוייקט, שעלה בסוף יולי, כבר עבר את ה35 מיליון דולר במכירות. די מדהים עבור מותג שחי כ-4 חודשים בלבד. תופעה. אבל אם תחפשו פרטים על הפרוייקט בגוגל תמצאו מעט מאוד תוצאות. למעשה מעט מאוד אנשים מכירים את הפרוייקט למרות היקף המכירות הגדול. האקסלוסיביות הזו היא אחד הסיבות לגאווה בקרב יודעי הח"ן שאוחזים בNFT של אנימטה.


להחזיק באנימטה אומר להחזיק בכרטיס כניסה למועדון חברים סגור שאינו יכול להתרחב, שכן לא ייוצרו אנימטאז נוספים. הקשר היחיד בין חברי המועדון הוא כרטיס הכניסה וכחברים במועדון הם זכאים להטבות שונות. למשל, לא מזמן אירחו החברה של אנימטז AMA (Ask Me Anything) עם ג'ון רומרו, מעצב המשחקים של Doom, קומנדר קין ועוד. הכניסה רק לחברי המועדון. דוגמא אחרת, היא סדרה של מכוניות שיופיעו בארנק של כל מי שאוחז באנימטה ב30.11. השייכות לא מסתכמת רק בזה.


הFan art של אנימטאז, ז"א אומנות שיצרו חברי הקהילה, היא לא תאמן. עבודות מחווה יפהפיות בשלל מדיומים, מתמונות, דרך תלת מימד, לאנימציה ואפילו ספר שאחד מחברי הקהילה כותב על הדמות שלו. מדובר באינג'ייג'מנט פסיכי, בטח עבור קהילה המונה כ-4500 חברים בלבד.


כמה תמונות מהאוסף של אנימטאז

4. אפקט השייכות

אפקט השייכות (Endowment effect) גורס כי אנשים יעדיפו לשמור חפץ שברשותם מאשר לקנות את אותו החפץ כאשר אינו ברשותם. למשל, תארו לעצמכם שברשותכם בקבוק יין ישן שערכו 1000 שקלים. האם הייתם מוכרים אותו? אלא אם כן אתם חייבים כסף, כנראה שלא. האם הייתם קונים בקבוק יין אחר ב-1000 ש"ח? גם, סביר להניח שלא.


בעולם הNFT הדפוס דומה. כאשר אדם רוכש NFT, הוא יכול לתמחר אותו כפי שירצה. הרבה אנשים מתמחרים מאוד גבוה, בין השאר בגלל אפקט השייכות. בסדרה בעלת היצע מוגבל, עם בעלים שחוגגים את אפקט השייכות ולא מוכרים, המחיר של הסדרה עולה. שמעתי סיפור על מישהי שקנתה NFT ותמחרה אותו בסכום בדיוני (20 אתריום. זה הרבה.) על מנת שלא יקנו אותו. למחרת הוא נקנה. התגובה המיידית שלה - עצב על אובדן הNFT.


5. אפקט הנדירות

מי לא אוהב דברים נדירים? שאלה רטורית. כולם אוהבים. במחקרים התנהגותיים על נדירות מגלים כי אנשים מעריכים דבר מה יותר אך ורק כי יש מעט כמותו. נדירות היא המנוע מאחורי מטבעות מבוזרים ככלל (רק 21 מיליון ביטקוין) ובNFT בפרט. לראשונה בהיסטוריה האנושית ניתן לייצר סדרה של אובייקטים דיגיטליים ולתת חותמת ייחודית לכל אחד מהם.


לכן הNFT חיים על נדירות. לכל דמות ודמות יש את התכונה שלה (traits) וניתן לראות כמה נפוצה תכונה מסויימת. ככל שהיא פחות נפוצה, כך הדמות נדירה יותר, ושווה יותר.


לכל דמות מאפיינים ייחודיים משלה


6. פחד מחרטה

הפחד המצמית לא לעשות משהו ואז להתחרט שלא עשינו.

אם ניקח את חמשת העקרונות הפסיכולוגים שעברתי עליהם עד כה, נראה אותם מגולמים היטב באותו פחד מחרטה, או אצל קרוב המשפחה המוכר שלו, הפחד מהחמצה (The fear of missing out).


כאשר בנאדם מתחיל לבדוק את עולם הNFT, הוא מרחרח. הוא נכנס כל כמה ימים ובודק. מהסס אם להכניס רגל פנימה. לבסוף, בעיקר אם המחירים עולים, הפחד מחרטה יכול להיות זה שיתן את הפוש הסופי לעבר הרכישה הראשונה.


ואם המחירים יורדים? ההרגשה בהתחלה תהיה - וואו איזה מזל שלא נכנסתי. אך כשהמחירים ישובו לעלות, הפחד מחרטה ישוב ויהלום. האדם הזה הוא כבר אבוד.




מה הלאה?

שוק הקריפטו והNFT אינו נגיש לקהל הרחב. אני למשל, שסוחר כבר כמה שנים בNFT (ולא, אני ממש לא מיליונר, הפסדתי יותר ממה שהרווחתי) איבדתי כ250$ לאחרונה על גז. על כלום. שטות גמורה. פשוט, נעלם. רק כי לא שמתי לב לרגע מה אני עושה. אז אם לי זה קרה, אני בטוח שזה קרה, וקורה, לעוד הרבה.


השוק אינו נגיש, נמצאים בו כרגע רק המאמצים הראשונים, ובקרוב אני מאמין שתהיה נפילה גדולה של כל עולם הNFT. יש בו יותר מדי כסף ופחות מדי שקיפות ורגולציה כדי שזה לא יקרה. זה יקרוס. אבל התחום הזה לא יתפייד.


אנחנו הופכים יותר ויותר דיגיטליים. הדור שלי גדל בלי טלפונים חכמים. היום אנחנו לא יכולים לדמיין את חיינו בלי זה. (באמת, מה היינו עושים פעם???) הבן שלי בן החמש מפעיל אייפד כבר שנתיים. להחזיק עפרון הוא לא יודע. בעולם הדיגטלי, המטהוורסי, יש משמעות לנכסים דיגיטליים. הם אמיתיים לא פחות מחפץ שיש לכם בבית. לעזאזל, הם אמיתיים אפילו יותר. כל העולם יכול לראות את החפצים הדיגיטליים שלנו ולדעת שהם שלנו. ואולי זה מה שחשוב.


הNFT כאן כדי להישאר. אני מאמין שתעשיית המשחקים תמשיך להיות המובילה בתחום, ואפילו אסתכן ואומר שבשנים הקרובות כל משחק גדול בעל בסיס שחקנים נרחב יציע אסטים דיגיטליים מבוזרים - NFTs - לשחקנים שלו, שיהיו חלק פעיל מכלכלת המשחק.


איך ימסו את הרווחים ממכירת חפצים דיגיטליים? איך ובאיזו צורה רגולציה תיכנס לעניין? מי יהיה המשחק הראשון שיחצה את הקווים למיינסטרים?

אין לדעת.

וזה מה שכל כך מרתק בתחום הזה.


***


אהבתם את הכתבה? רוצים לקבל כתבות מעולות על עיצוב משחקים + שני ספרים במתנה?

כנסו ללינק. אנחנו לא נושכים. רק מלטפים. מרחוק. זה יצא מוזר. ביי.

1,709 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול