שנת 2019 כבר מציצה מעבר לפינה. אוטוטו 2020. לא יאמן, אנחנו חיים בעתיד. והעתיד הזה מלא במכוניות שנוהגות לבד, במחשבי על שנכנסים לכיס שלנו ו, כן, במשחקים. המון משחקים.
אם נעסוק במספרים, נגלה שבעולם היום צמודים למסך 2.2 מילארד גיימרים בטווחי גילאים של 3-99. נגלה גם שהמדיום המשחקי הוא מדיום הפנאי הרווחי ביותר שהיה אי פעם בהיסטוריה. סה"כ 134.9 מיליארד דולר התגלגלו פנימה ב2018, כמחצית מהסכום הגיע מאותם מחשבי על קטנטנים הידועים יותר בשם "סמארטפון".(מקור - newzoo)
לחובבי ז'אנר המספרים אני מצרף את האינפוגרפיק הזה מאת האתר המצוין GameIndustryBiz.com
אבל כרגיל, מספרים מספרים רק חלק מהסיפור. כי ב 2018, הסיפור היה הדבר החשוב ביותר בתעשיית המשחקים.
הפאבלישר החשוב ביותר: Annapurna.
איזו שנה נפלאה היתה זו לפאבלישר אנאפורנה, פאבלישר בוטיק אשר לפני שנתיים בלבד נכנס לעולם הגיימינג תחת שם המותג ״אנאפורנה אינטראקטיב״.
ב2017 היה זה המשחק הנפלא What Remains of Edith Finch שהציג סיפור משחקי, מרגש ומקסים, על משפחה מוכת גורל אי שם באמריקה וזכה לשבחים רבים ושבעה פרסים על מצוינות עד כה.
ב2018 היו אלה Florence ו Donut county שגרפו את כל תשומת הלב, המחמאות והפרסים.
כיאה לחברה שמקורה בהוליווד, סיפור טוב הוא הבסיס לכל המשחקים של אנאפורנה.
להבדיל ממשחקים רבים בהם הסיפור מודבק למשחק בצורה מאולצת, המשחקים של אנאפורנה משתמשים במכניקות משחקיות ככלים בידי השחקן על מנת לספר את הסיפור ולהתחבר לדמויות.
ב Florence אתם תגלמו סטודנטית המתאהבת בנגן רחוב אקזוטי. הפעולות שלכם במשחק יהיו יומיומיות - צחצוח שיניים, תרגילי חשבון (בסיסיים מאוד), התארגנות בוקר ועוד פעולות נוספות שבדרך כלל לא עושים במשחקים.
בתום 40 דקות המשחק ייגמר ואתם תשארו עם תחושה חמוצה-מתוקה של אהבת בוסר שהיתה והתפוגגה לה, כפי שבוודאי חוויתם לא פעם בגילאי ה-20 שלכם.
בDonut County אתם תשחקו חור באדמה הבולע אל קרבו כל מה שקטן מספיק כדי להיכנס לתוכו. כל חפץ שנכנס פנימה מרחיב את החור, שלבסוף בולע את כל מה שנמצא על המסך ואינו מבדיל בין אדם, בניין או רקון.
בעיני "גיימרים", המשחקים הנ"ל הם בכלל לא משחקים. הם "סיפורים אינטראקטיביים". אי אפשר להיכשל בהם, התוצאה היא תמיד אותה תוצאה וכו'. בעיני, זה בכלל לא משנה איך קוראים להם. המשחקים האלו מייצגים את ההתבגרות של המדיום שכיום מאפשר לספר סיפורים כאלו.
סוג זה של משחקים טומן בחובו הזדמנות ליוצרים המגיעים מהקשת הרחבה של תחום הסטורי-טלינג ונותן להם מקום חדש לבוא בו לידי ביטוי. זו בעיני הבשורה החשובה ביותר שהיתה השנה בתעשיית הגיימינג והשבחים מגיעים לאנאפורנה שמעיזים להוציא משחקים כאלו לשוק.
הפאבלישר הגדול ביותר: Voodoo.
בבוקר אביבי אחד ביוני השנה, פתח בן אספיסיטו, היוצר של Donut County מהפסקה הקודמת את האפפ סטור ונחרד לגלות שבמקום הראשון בהורדות ניצב משחק אחד בשם Hole.io, בו השחקנים מגלמים… חור באדמה.
היות ו"חור באדמה" איננו פרוטגוניסט קלאסי בעולם המשחקים, היה ברור שוודו ביצעה גניבה רעיונית מהמשחק של בן, שבשלב זה אפילו עוד לא יצא לחנויות והיה מוכר לקהילת האינדי מדמואים וטריילרים.
עולם האינדי רעש וגעש, הפנה אצבע מאשימה לעבר הפאבלישר הצרפתי Voodoo ודרש התנצלות והסרת המשחק. זה לא קרה. לא צריך לדאוג לVoodoo. הצרפתים עסוקים יותר במחאות יוקר המחייה ופחות בגניבת קניין רוחני. הסיפור הזה כמובן לא הפריע לחברת גולדמן-סאקס להשקיע 200 מיליון דולר בפאבלישר, שחגג 1.2 מיליארד הורדות בשנת 2018.
אז מה סוד הקסם של וודו? ובכן, הקסם הזה הוא דו ראשי.
הראש הראשון הוא הסוגה. המשחקים שVoodoo מתמחה בהם נקראים "הייפר קז'ואל". הם פשוטים מאוד, ניתנים לשליטה בעזרת יד ואצבע בלבד והם ממכרים בטירוף. (קראו מהם הייפר קז'ואל גיימז ומדוע הם כ"כ ממכרים כאן)
החברה מוציאה כחמישה מהם בחודש. מתוך 60 כותרים בשנה, שניים-שלושה משחקים הופכים ל"חדי קרן" - משחקים שמקבלים תפוצה יוצאת דופן ומכניסים לחברה ארגזים של כסף במונחים פאבלו-אסקוברים.
משחק כזה הוא Helix Jump, שהכניס 328 מיליון הורדות ב2018, וגם Hole.io, המשחק בעל הקונספט הגנוב.
לקהל קוראי שמשתומם כיצד משחקים פשוטים כאלו מכניסים כ"כ הרבה כסף והורדות, ברצוני להציג את הראש השני של קסם הוודו: קניית יוזרים.
ההתמחות הגדולה של וודו היא קניית יוזרים בסיטונאות במחירי רצפה ומיקסום הרווח של היוזרים האלו באפליקציה. כיצד הם עושים זאת? בעזרת חיבה יתרה של אפל וגוגל שמקדמים כמעט כל משחק שלהם, שיווק רוחבי הנע על פני כל המשחקים של החברה ועבודה אופטימלית מול רשתות השיווק הדיגיטליות.
מרבתי הקוראים אינם יכולים לעשות את הקסם הזה. אבל בVoodoo ישמחו לעזור, אם ימצאו במשחק שלכם את הX פאקטור שיעזור לו להפוך ללהיט עולמי. יש לכם משחק בהפקה? שלחו לVoodoo. מה אכפת לכם, מקסימום יגנבו לכם את הרעיון.
המשחק הגדול בעולם: פורטנייט
בעולם העסקי, עדיף לא להיות הראשונים שמחדשים. קחו לדוגמא את הרשת החברתית Friendster ז"ל, שהיו הראשונים שעלו על הרעיון הגאוני של חיזוק קשרים חברתיים באמצעות האינטרנט. איפה הם היום? איפה שמייספייס נמצאים: קבורים מתחת לתאגיד המפלצתי הנקרא פייסבוק, שלקח את כל ההמצאות המגניבות והפך אותן לעסק מפחיד.
ככה גם פורטנייט. המשחק הזה הורכב על גבי הנוסחה המנצחת של משחק אחר בשם PUBG: משחק מלחמה ל100 משתתפים בו זמנית. האחרון ששורד - מנצח. PUBG היה (ועודנו) הצלחה מטורפת אבל פורטנייט… זה כבר סיפור אחר.
המשחק הזה כ"כ גדול, שהוא קיבל את מירב אזכורי המדיה הקשורים במשחקים לשנת 2018. נכון לנובמבר, יש למשחק 200 מיליון שחקנים רשומים והכנסות המתקרבות ל2 מיליארד דולר. לא רע עבור משחק הניתן בחינם שעושה את הונו מתלבושות וריקודים שניתן לקנות כתוספת לדמויות. הריקודים של פורטנייט כ"כ פופולריים גם מחוץ למשחק, שאפילו במונדיאל עשו מחווה.
אגב ריקודים, נכון לכרגע יש שתי תביעות המוגשות על גניבת זכויות יוצרים בגינם. אחד מהתובעים הוא לא אחר מאלפונסו ריביירו, הלא הוא קרלטון בנקס מה"נסיך המדליק מבל אר", שטוען פורטנייט גנבו לו את ריקוד הקרלטון המפורסם הקרוי על שמו.
פורטנייט הוא הקנדי קראש החדש. הוא הפוקימון החדש. הוא המשחק שמדיר שינה מעינהם של מיליונים המשחקים בו יום יום עד הבוקר. הוא המשחק שסבתא שלכם מכירה. עוד שנה-שנתיים הטרנד הזה יחלוף, אבל בינתיים החברים בפורטנייט רוקדים כל הדרך אל הבנק.
ההשקה הגדולה ביותר :2 Red Dead Redemption
שמונה שנים לאחר המשחק הראשון, יצא משחק ההמשך למערבון הפרוע ביותר בעולם המשחקים, והוא גדול ומושקע יותר מאי פעם. בזמן שעבר מאז המשחק הראשון, המפתחת, חברת Rockstar, שברה שיא אחרי שיא עם מותג הדגל שלה GTA. הבאזז לקראת רד דד החל עוד ב2016 עם הופעת הטריילר הראשון והתעצם לקראת מועד השחרור המיוחל.
ב26 לאוקטובר, ממש ברגע האחרון לפני חג המולד, המשחק שוחרר לשוק - ושבר אותו.
סוף שבוע ההשקה של רד דד 2 היה האירוע הגדול ביותר בהיסטוריית עסקי השעשועים. בתוך שלושה ימים בלבד המשחק הכניס 725 מיליון דולר. 17 מיליון עותקים נמכרו תוך שבועיים.
המשחק עצמו, מעבר לבאזז, הוא חגיגה אומנותית. העולם הפתוח מתיר לשחקן לעשות כמעט כל העולה על רוחו. ההשקעה בפרטים הקטנים מדוקדקת עד לרמת שקי האשכים של הסוסים, שמתכווצים ומתרחבים בהתאם למזג האוויר.
והסיפור, כמובן, אפי. הצוות של דן האוזר, מפיק וכותב ראשי, עבד לפרקים 100 שעות בשבוע על מנת להספיק לכתוב את הסיפור המרכזי ועלילות המשנה.
המשחק הזה, יחד עם God of War שמתחרה מולו ראש בראש על תואר משחק הAAA של 2018 מציבים סטנדרט חדש בעולם המשחקים. עיצוב עולם מדוקדק ומרשים בעומקו וסיפור חזק ולא מתפשר שסוחף את השחקן במשך 20 שעות ויותר של גיימפליי.
משחק האינדי המעניין ביותר: The Return of Obra Dean
יותר מכל, המשחק הזה מסמן את חזרתו של לוקאס פופ, מפתח המשחקים שעמד מאחורי להיט האינדי של 2014 Papers, Please. במשחק ההוא גילמתם פקיד הגירה במדינה דיסאוטופית המחליט מי עובר בשערי הגבול. במשחק החדש, השתדרגתם והפכתם ל...סוכן ביטוח בתחילת המאה ה-19. אוברה דין, ספינת מסע שנעלמה בדרכה לכף התקווה הטובה נשטפת לחוף חמש שנים לאחר ההיעלמות, ועל סיפונה 60 מלחים מתים.
התפקיד שלכם הוא לגלות מה קרה לכל אחד ואחת מחברי הצוות. אתם תעשו זאת באמצעות מכשיר דמוי שעון שיחזיר אתכם לחמש השניות האחרונות לחייו של איש הצוות המת אותו אתם חוקרים. כך בעבודת שתי וערב, בעזרת לוגיקה והרבה מחשבה, תוכלו לפתור את המסתורין של אוברה דין.
המשחק הזה לא דומה לאף אחד מהמשחקים שהזכרתי בכתבה. הסטייל העיצובי שלו מזכיר את המשחקים הישנים של מחשבי המאק II. הקצב שלו איטי, הוא ידרוש מכם להוציא מחברת וכלי כתיבה על מנת לעקוב אחר הסיפור, והוא יצריך מכם אשכרה לחשוב. בקיצור, עבודה. אבל שכרה בצידה. הסיפור (לוקאס פופ עבד עליו מעל לשנתיים) מבריק והתגמול על פתירת מקרי הרצח גדול יותר מכל אוצר וירטואלי שתשדדו ברד דד 2.
מה הלאה?
בכתבה זאת סיכמתי מספר אירועים גדולים שהתרחשו השנה בתעשיית הגיימינג. אך אם אתם עוקבים אחר הבלוג הזה אתם יודעים שמשחקים הם הרבה יותר מהתעשייה עצמה - הם בכל מקום. בפרסום, בחינוך, בלימוד, כדרך חיים.
אני מאחל לכם ששנת 2019 תהיה מלאה בהרבה מהם. ואולי השנה - גם תיצרו משחקים בעצמכם.
***
מחזור חדש של קורס יוניטי נפתח בתחילת פברואר. הכיתה קטנה - שמרו לכם מקום בהקדם ותתחילו לפתח משחקים בעצמכם!
***
אהבת את הכתבה? יש עוד! לינק להצטרפות לרשימת התפוצה.