סליי דה ספייר (שמעכשיו נכנה אותו בשם החיבה "סליי") הוא משחק קלפים דיגיטלי שגורם לי לעיגולים שחורים מתחת לעיניים משל הייתי אבא לתינוקת בת שנה. (ואני גם אבא לתינוקת בת שנה).
באמת. אני לא זוכר מתי כ"כ נהנתי ממשחק מחשב ומתי השקעתי במשחק כ״כ הרבה שעות, ללא תחושת מיצוי כלל וכלל. בפוסט הזה אנתח את סליי ואציג בפניכם את המערכות השונות שלו וכיצד הן עובדות אחת עם השניה ויוצרות סינרגיה מושלמת. אבל לפני שנתחיל, מה זה סליי?
סליי הוא משחק המשלב בין שני סגנונות: רוגלייק ודק-בילדינג.
רוגלייק הוא ז'אנר משחקי המזוהה בעיקר עם שיטוט במבוכים וחיפוש אחר אוצרות. מה שמייחד את הז'אנר הוא שבכל פעם כשהדמות שלכם מתה, המשחק מתחיל מחדש והעולם נבנה מחדש בצורה קצת אחרת. (להבדיל ממשחק מסע בו הגיבור מתחיל מנקודת השמירה האחרונה שלו).
דק-בילדינג הוא ז'אנר של משחק קלפים בו השחקנים בונים לעצמם את חבילת הקלפים איתם הם משחקים. כך המשחק מאפשר סגנון משחק אישי לכל שחקן, ואפשרויות החיבור הן כמעט אינסופיות. משחק דק-בילדינג פופולרי הוא קלאש רויאל שגם הוא גרם לי לאיבוד שעות שינה רבות מספור.
סליי לוקח את הטוב משני העולמות ויוצר שילוב שאינו טרויאלי. להבדיל ממשחקי דק-בילדינג מסורתיים בהם השחקן מרכיב לעצמו חפיסת קלפים ואז רץ איתה לאורך זמן, בסליי השחקן מתחיל עם קלפים בסיסיים ואז משדרג את החפיסה ככל שהוא מתקדם במבוך. כאשר השחקן מת, חפיסת הקלפים מתה איתו ובמשחק הבא מתחילים מהתחלה.
עיצוב זה גורם לסגנון משחק טקטי המשתנה כל פעם מחדש וגורם לשחקנים לשחק אחרת בכל פעם.
מעבר לזה, סליי עומד על ארבע רגליים עיצוביות שנותנות לו את הייחוד והעוקץ, והופכות אותו למשחק מצוין: אימרג׳נס, הפתעה, גיוון ועומק ובאלאנס.
אימרג'נס
אימרג'נס הוא הקשר בין חלקי המשחק השונים.
חלקי משחק אמורים לעבוד כמו גלגלי שיניים המחוברים אחד לשני. כאשר אתה מזיז גלגל קטן, נרשמת תזוזה בגלגלים האחרים. אלו הם חלקי המשחק בסליי:
קלפים: יבצעו את הפעולות במשחק הקשורות להתקפה, הגנה ולמערכות הנוספות במשחק
אנרגיה: קלפים עולים אנרגיה. כל סיבוב מתחיל בדרך כלל עם שלוש יחידות של אנרגיה
התקפה: הנזק שתגרום לאויב/ים
הגנה: ההגנה שלך בתום כל סיבוב (מתאפסת לאחר כל סיבוב)
חפצים: יתנו לשחקן בונוסים פאסיביים לאורך המשחק
שיקויים: יתנו לשחקן בונוסים אקטיביים כאשר משתמשים בהם בקרב
בסליי האימרג'נס חוגג. כל האלמטים עובדים אחד עם השני בצורה זו או אחרת, ויהיו כאלה שיתאימו אחד לשני כמו כפפה ליד כאשר הם יחוברו יחדיו.
קחו לדוגמא את הקלפים האלו בתמונה למטה. הקלף האמצעי יתן לשחקן שלוש יחידות הגנה בסוף כל תור - בחינם. הקלף הימני אומר, שבכל פעם שהשחקן מקבל הגנה הוא פוגע בכל האוייבים והקלף השמאלי אומר שההגנה נשמרת גם לסיבוב הבא. הקלפים האלו הם סינרגיים ועובדים מעולה ביחד.
אפשר למצוא הרבה קומבואים כאלו בסליי, וזה כ״כ כיף לארגן אותם ביד ואז לבצע אותם בתזמון מושלם נגד האויבים שלכם. ומי לא אוהב תוכנית שמתממשת בדיוק על פי התכנון?
הקומבואים האלו גורמים לשחקן להרגיש חכם, ערמומי וחזק.
חכם - כיוון שעלה בידו למצוא את הקלפים ולהרכיבם יחדיו לסט קוהרנטי.
ערמומי - כי נוצרת תחושה שהשחקן ״מצא פרצה״ במשחק, והצליח להערים על המפתחים (זה לא באמת נכון),
וחזק - כי הוא מצליח לנצח מפלצות מטורפות.
ואילו, חברים, תחושות נהדרות להרגיש.
הפתעה
הפתעה היא דבר נפלא (כשהיא טובה). אנחנו מתים על הפתעות. זו הסיבה שמתנות יומולדת באות בניר עטיפה, שתמיד כתוב בהזמנות למסיבה ש״יהיו הפתעות״ שביצת קינדר זה ה-דבר.
ברמה הפיזיולוגית, הפתעות גורמות לנו לריגוש. נוירוטרנסמיטר בשם דופמין מופרש כשאנו מופתעים לטובה, והוא ממלא אותנו בחדווה וברצון לעוד ממנו.
סליי מלא בהפתעות.
בסוף כל קרב נבחר קלף אחד מבין שלושה קלפים אקראיים. כל קלף כזה מחזק אותנו ואולי מתאים לקלפים אחרים.
לפעמים בסוף קרב נקבל גם שיקוי
בסוף כל קרב בוס נקבל חפץ
בסוף כל קרב של בוס גדול נקבל חפץ נדיר
על המפה מופיעים סימני שאלה. מה מאחוריהם? הפתעה!
חנויות של קלפים מופיעות במפה, ולהן סט קלפים משתנה בכל פעם
מי שמכיר את העבודה של הביהייבוריסט בי. אף. סקינר, יזהה את המימוש שלה בכל ההפתעות האלו של סליי. אני מאמין שהמוטיב הזה הוא המוטיב המרכזי שבגינו התמכרתי ככה לסליי.
מעצבי משחקים. שימו לב. המשחקים שלכם חייבים להיות מפתיעים אם אתם רוצים לענג את השחקנים שלכם.
גיוון ועומק (גיימפליי שונה בכל פעם)
בגלל האופי השרירותי של סליי, בלתי אפשרי לתכנן מראש את סט הקלפים שאיתם תעבדו. לכן השחקנים עסוקים כל הזמן בלחפש את אותם קלפים שעובדים טוב יחד, מה שגורים לטקטיקה שונה בכל פעם שמשחקים במשחק.
בנוסף על כך, סליי מציע ארבעה גיבורים שונים, לכל אחד מהם סט קלפים אחר ויכולות אחרות.
יחד עם שלל הקלפים שבמשחק (מעל ל-250), השיקויים והחפצים, העומק של סליי הוא כמו העומק של האוקיינוס הכי עמוק במים העמוקים ביותר שלו. (אני בטוח שאפשר למצוא מטאפורה יותר זורמת. אשאיר זאת לכם).
מה שיפה, מנקודת המבט של הפיתוח, הוא שהעומק הזה הוא סקיילאבילי. אין צורך בערימות של ארט ופיתוח כדי להגיע לעומק הזה, רק משחק בעל חוקים מאוד ברורים וקשורים אחד בשני.
באלאנס (אין הפתעה בשדה הקרב)
וכמובן - באלנס. כמות הפעמים שהייתי מרחק מכה אחת מלנצח והובסתי. כמות הפעמים שניצלתי ברגע האחרון. האיזון המדויק של המשחק הזה הוא זה שגורם לי ללחוץ על כפתור הReplay בכל פעם שאני מת.
מה שנפלא באיזון של סליי הוא שהוא מתוקשר בצורה ברורה מאוד לשחקן.
השחקן יודע בדיוק לכמה נזק הוא יגרום, כמה נזק הוא יקבל בסוף הסיבוב ואם הוא יצא מנצח או מובס.
אין הפתעות בשדה הקרב של סליי, והמזל אינו מכריע בעניינך אף פעם.
כאשר השחקן מרגיש שהמשחק מנסה להכשיל אותו, נוצרת תחושה לא נעימה.
כאשר שחקן מרגיש שהמזל לרעתו, נוצרת תחושה לא נעימה. (אף אחד לא מתלונן אם המזל לטובתו, כמובן).
אבל כשהכל ברור, ומובן, השחקן יכול להאשים רק את עצמו בתבוסה ולטפוח לעצמו על השכם בניצחון
וזה נותן תחושה נפלאה של שליטה.
סיכום
ארבעת רגלי העיצוב של סליי תקפות לכל ז׳אנר משחקי שאתם עוסקים בו. בין אם דיגיטלי או אנלוגי, ואפילו אם מדובר במירוץ חידות אורבני. אתם זקוקים לאימרג׳נס שיקשור את כל החלקים יחדיו, להפתעה שתרגש את השחקנים, לגיוון ועומק בשביל חוויית משחק ממושכת, וכמובן - איזון.
אם יש לכם כמה ימים לשרוף, תבדקו את סליי דה ספייר.
ואם מישהו מרים גבה, ספרו לו שאתם חרוצים מאוד ולומדים עיצוב משחקים מהטובים ביותר.
אהבת את הכתבה? יש לנו עוד!
קליק כאן להרשמה לניוזלטר ולספר חינם על דפוסים בעיצוב משחקים - מתנה!
***
הידעת? אנחנו מלמדים עיצוב משחקים.
פיתוח משחקי קופסה, בלנדר, יוניטי, כל הדברים הטובים.