אני זוכר שיחה עם מפיק מוזיקה ישראלי ותיק שנערכה לפני כ-15 שנה ונסובה סביב "תעשיית המוזיקה ישראלית". דיברנו על להקות רוק שהצליחו לכבוש את הארץ בשנות ה-90 ושינו את פני המוזיקה בארץ, ואילו הוא נחר בבוז ואמר - תעשיית המוזיקה היחידה בארץ היא המוזיקה המזרחית. הם ראויים להיקרא "תעשייה". כל השאר גרים אצל ההורים/
הסיפור הזה מזכיר לי קצת את תעשיית המשחקים הישראלית, שעד לפני שנים מועטות בכלל לא נחשבה לחלק מה"סטארטאפ ניישן" אלא לעוף מוזר, שלא לומר גוזל מוזר, בתעשיית ההייטק המקומית.
תעשיית המשחקים הישראלית מונה בסה"כ כ10,000 אנשים ונמצאת רובה ככולה בעולם המובייל. ואם לדייק יותר - בעולם הסושיאל קזינו. אך בעיני, שנת 2021 היא השנה בה תעשיית המשחקים הישראלית עזבה שרמית את הבית של ההורים והרוויחה בצדק את התואר "תעשייה".
זו השנה בה ראינו את ההנפקה הראשונה של חברת משחקים שמקורה בישראל (פלייטיקה), בשווי של 11 מיליארד דולר. זוהיו גם הערכת השווי של חברת Ironsource, חברה שעוסקת בפרסום במובייל, בדגש על playable ads - פרסומות אינטראקטיביות שנמצאות בתוך משחקים. Ironsource צפויה להנפיק השנה.
כסף מביא כסף, והשנה חזינו גם בקרן השקעות ראשונה שעוסקת בגיימינג באופן בלעדי (VGames), חברת המשחקים טריפלדוט הודיעה על גיוס סכום משמעותי של 78 מיליון דולר בשבוע שעבר וחברת האפליקציות צד-שלישי למשחקים Overwolf גייסה 52 מיליון דולר במרץ. ואנחנו רק ברבעון הראשון של 2021.
לכבוד יום העצמאות, קיבצתי עבורכם מספר סיפורי הצלחה ישראלים שירימו לכם קצת בגאווה ישראלית.
המשחק הישראלי הנמכר ביותר בעולם
המשחק הישראלי הנמכר ביותר בעולם הוא לא אחר מאשר…. רמי קיוב!
כן, משחק הקלפים שעבר אדפטציה לאריחים, המשחק שהייתם משחקים עם סבתא שלכם בימי חמישי אר הצהריים הוא קודם כל המצאה ישראלית, וגם המשחק הנמכר ביותר בעולם.
הוא הומצא ע"י אפריים הרצנו שהיו מוכר תמרוקים ברומניה ועשה עליה לארץ בשנות ה-40 של המאה הקודמת. גרסת הרמי שהרצנו ביקש לחדש היתה גרסא עממית מוכרת ברומניה ולא מוכרת בעליל במזרח התיכון. על כן הרצנו התחיל ללטש אריחים בחצר האחרוית של ביתו, ואז, משל היה סוכן ביטוח, היה עובר מדלת לדלת ומנסה למכור את המשחק, בהצלחה מדודה.
הפריצה הגדולה הגיעה ב1977. דון ריקלס, אורח קבוע בתוכנית של ג'וני קרסון, הציג בפניו את "המשחק המשעשע" שהוא ואשתו לא יכולים להפסיק לבקר בו מאז הביקור שלהם בארץ ישראל. המשחק היה רמי קיוב. באותה השנה המשחק הפך לBest seller בארה"ב.
מאז ההצלחה, משחקים הפכו להיות חלק מהDNA של משפחת הרצנו ושל חברת קודקוד שבבעלותם, הלא היא היבואנית הרשמית של משחק הלוח הגדול ביותר בכל הזמנים: מונפול.
אזכורים נוספים: המשחק Guess Who של משפחת קוסטר, האלי גאלי של חייפ שפיר וMastermind של מרדכי מאירוביץ'.
המשחק הישראלי הרווחי ביותר בעולם
האם המשחק הנמכר ביותר בעולם הוא לא הרווחי ביותר בעולם? לא בהכרח, בטח שלא בעידן משחקי המובייל החינמים. המשחק הישראלי הרווחי ביותר בשנה החולפת הוא Coin master של חברת מונאקטיב, שנכנס לחמישיה הפותחת של המשחקיים הכי רוחיים בחנויות האפליקציות.
רבים חושבים שCoin master הוא המשחק הראשון של החברה. אך ההתחלה היתה צנועה בהרבה. המשחק הראשון היה משחק בשם Bitter Sam, משחק פאזל קטן חמוד ובעל סיכוי קטן להניב רווחים גדולים. אך המשחק הזה מרמז על השאיפות של החברה שלקחה את עצמה ברצינות גדולה גם כשהיו פחות מעשרה אנשים. הארט של המשחק מושקע ויפה, עיצוב השלבים טוב והכי חשוב - מאחורי הקלעים נבנתה מערכת דאטה מטורפת, גדולה בהרבה מהמשחק שהיא נועדה לשרת. מונאקטיב אולי היו חברה קטנה, אך בתפיסה שלהם הם אף פעם לא היו אינדי, אלא חברה מסחרית גדולה שטרם הגיעה לפריצה.
לאחר Bitter Sam הגיע משחק נוסף, ואחריו Wonderball, משחק קז'ואל יפהפה שגם הוא לא הכניס כסף משמעותי לחברה. ואז, זה הגיע. Coin Master, שהפך את החברה מחברת גראז' למפלצת גיימינג שמשנה את האקו-סיסטם הישראלי. כיום לחברה כמה מאות עובדים ומספר משחקים חדשים בקנה. במידה והם ימשיכו כך, אולי נזכה לראות גם אותם בוולסטריט.
הפתעת האינדי הישראלית
לפני שנתיים וחצי וואן חמסה היו בבעיה. המשחק היחיד שלהם, Racket NX, לא נמכר. חרף הגרפיקה המהממת, המשחק הלא שגרתי וניצול אמיתי של תכונות הVR - מכירות היו בקושי. בצר להם, וואן חמסה העלו פוסט באתר רדיט תחת הכותרת "בבקשה תעזרו לנו להבין למה המשחק שלנו לא מוכר". מעל ל600 איש ענו להם. מכירות - בקושי.
העניין הוא, שהתשובה לשאלה של וואן חמסה בכלל לא נמצאת במשחק אלא בחומרה. והתשובה הכבל. בפשטות, לא ניתן לשחק במשחק טניס וירטואלי כשכבל HDMI מחובר לך לראש. זה כמו לשחק כדורגל עם רצועה. או לשחק כל דבר עם רצועה. זה לא עובד.
למזלם, החומרה התחילה להדביק את הפער עם וואן חמסה. יום אחד טלפון הגיע למשרדי החברה. על הקו - חברת אוקולוס, ששלחה לוואן חמסה גרסת מפתחים של החומרה שתשנה את כללי המשחק - אוקולוס קווסט. השוס? אין כבל. אין כבל, יש משחק. ראקט סופסוף התרומם למקום שמגיע לו, עם ציון של 4.7 בחנות של אוקולוס, אלפי ביקורות חיוביות ואורך נשימה לקראת המשחקים הבאים.
משחקים שאנחנו מחכים להם
עד כאן עבר. מה יהיה הלאה?
המשחקים שאני מחכה להם השנה אינם נמצאים במובייל אלא מיועדים דווקא לקונסולות ומחשב. אחד המשחקים הוא Lost in Play של חברת Happy Juice. מדובר בפרוייקט פוינט אנד קליק יפהפה שמאיר את העידן של משחקי ההרפתקאות באור אחר. רק תראו את הטריילר למטה ותראו בעצמכם ששווה לחכות.
חוץ מLost in Play, שווה לחכות גם לגריים, פרוייקט של יוצאי מחלקת פיתוחהמשחקים של תלתן שהוצג בגיימסקום בשנה שעברה, יחד עם כותרים כמו Toodee and Topdee והמשחק המוזיקלי Of Bird and Cage. כולם משחקים של צוותים קטנים ואיכותיים וממוקדי מטרה, לפרוץ את גבולות משחקי האינדי הישראלים בתפוצות.
כמה מילים לסיכום
התעשייה שלנו עדיין קטנה, אך צומחת במהירות אדירה. כשרק התחלנו ללמד בHands on Games, היו שלוש או ארבע חברות גדולות. מונאקטיב עדיין היתה מתחת לרדאר, וחברות של כמה עשרות אנשים כמעט ולא היו בנמצא. היום מדובר בסיפור אחר. הרבה יותר גדול. הכיוון הוא נכון, ואני רק יכול לקוות שהחברות שמצליחות בארץ ימשיכו לטפח את התשתית המקומית ולא יקחו יותר מדי עבודת פיתוח למזרח אירופה. במידה ונמשיך להשקיע באנשים בארץ, בהכשרה ובהשכלה שלהם, וכמובן במקצועיות, לישראל יש סיכוי לקפוץ מתואר "תעשייה" לתואר "מעצמה". מעצמת גיימינג. I like the sound of that.
***
רוצים גם אתם להיכנס לגיימינג?
אנחנו כאן כדי להראות לכם כיצד.
לחצו כאן כדי לראות את רשימת הקורסים הכיפים והמקצועיים שלנו.
רוצים לקרוא עוד כתבות ולקבל ספר על עיצוב משחקים בחינם?
קליק על הלינק ואתם מ-סו-ד-רים