האם בשנת 2017 מפתחי משחקים עצמאיים יכולים למצוא הזדמנויות עסקיות בעולם המשחקים? התשובה היא כן, אבל יכול מאוד להיות שלא איפה שאתם מחפשים.
כמעט כל מפתחי המשחקים שאני מכיר עובדים על משחק למובייל. מסיבות ברורות.
מדובר בפלטפורמת המשחקים הגדולה ביותר בעולם. בשנת 2016 הפלטורמה תניב כ38 מילארד דולר, עוקפת את הPC בסיבוב (33 מילארד דולר).
עלות הפקת משחק עשויה להיות נמוכה מאוד.
אין עלויות אחסון ולכאורה אין עלויות הפצה.
הבעיה היא שכולם הבינו את זה. חברת ענק כמו נינטנדו, דיסני, וגם עופר, הבן של השכן מלמטה. הוא בן 12, מתכנת ביוניטי מגיל שש, עושה גרפיקה, מעצב שלבים ויש לו המון זמן פנוי.
במילים אחרות, האפפסטורז רוויים במשחקים והמשחק שלכם הוא רק אחד מאלף משחקים שעלו באותו היום.
ואף על פי כן אני חושב שפיתוח משחקים זה המקצוע הכי טוב שיש עבור אנשי קריאייטיב. לעזאזל, אני אפילו מלמד את זה. מדוע? כי יש המון הזדמנויות לחדש, להמציא ולהרוויח. רק צריך לחפש במקומות פחות עמוסים. הנה שישה רעיונות עבורכם.
1. משחקי שולחן
אולי שמתם לב, אולי לא, אבל משחקי שולחן עושים קאמבק. בעצם קאמבק זו לא המילה הנכונה. יותר כמו רנסאנס. שוק משחקי השולחן אשר באופן מסורתי היה מוגדר עבור ילדים בלבד התבגר והפך לתעשיית בידור ברת קיימא עבור מבוגרים שמעוניינים לתבל את המפגשים שלהם בתוכן.
נקודת המפנה היה Exploding Kittens. משחק הקלפים שיצא לגייס בקיקסטארטר עשרת אלפים דולר וחזר עם קרוב לתשעה מליון. מה אתם יודעים, מסתבר שאפשר לעשות אקזיט עם משחק קלפים. כמו סם מעבר, קבוצות של חברים שנחשפו לkittens החלו לזלוג עד מהרה למשחקים אחרים. כאן המשחק שלכם נכנס לתמונה.
2. משחקים פיזיים (אסקייפ רומז)
אולי טרנד משחקי השולחן פסח מעל לראשכם, אבל אני די משוכנע שלא הצלחתם להתחמק מטירוף האסקייפ רומז. סה"כ קונספט די מגניב - מספר חברים (עובדי הייטק) נפגשים בדירה שלפני עשר שנים שימשה לתענוגות אחרים, ומנסים לצאת ממנה תוך כדי פתירת חידות ובזמן קצוב. וזה נהיה להיט.
אולי מדובר בשיגעון חולף. אבל מה שבטוח, אנשים מחפשים חוויות. חוויות שמשחקים יכולים לייצר. ורק התחלנו לגרד את התחום הזה. חדרי בריחה משוכללים יותר, משחקי מציאות אלטרנטיבית מבוססת מיקום בעיר, משחקים למוזיאונים ולסיורים, חופשת מתח בסגנון אגאתה כריסטי. כל כך הרבה הזדמנויות במשחקים פיזיים שאני קצת מצטער שאני מכלה את זמני בלכתוב לכם על זה ולא בלתכנן את המשחק הפיזי הבא שלי.
3. משחקים רציניים/חברתיים
בשנת 2007, מעצב משחקים בשם אסי בורק שחרר את המשחק שעבד עליו בתור סטודנט - Peacemaker. השחקן מגלם את ראש הממשלה הישראלי/פלסטיני ומטרתו להשכין שלום עם האויב חרף האוייבים מהבית. המשחק אמנם לא הביא שלום, אבל הספיק כדי להפוך את אסי לאיש בעל אשרת עבודה אמריקאית נכספת ולימים לנשיא של Games for Change, עמותה שמטרתה להביא לשינוי חברתי בעזרת משחקים.
גם עולם התוכן הזה הוא רק בתחילת דרכו. למשחקים יש את הכוח לגרום לשינוי בהרגלים ובתפיסה אצל בני אדם. תכנים כאלו עשויים להיות רלוונטים לעמותות, תאגידים, אוניברסיטאות וממשלות כך שלמשחקים יש גם פוטנציאל רווח גדול.
4. משחקים בחינוך
עקרונות המשחק מעודדים חשיבה יצירתית, פתרון בעיות והצלחות תוך כדי ניסוי וכישלון. במערכת החינוך לעומת זאת מעודדים בדיוק את ההפך. זו אחת הסיבות שתחום המשחקים בחינוך לוהט. בארה"ב כל בית ספר שני משתמש בClassDojo, אפליקציית משחוק המאפשרת לתלמידים לבחור דמות ולעצב אותה, ולמורים לתת צ'ופרים מיוחדים לדמות ולתלמיד על סמך הביצועים בכיתה.
מדובר בהצלחה כבירה, אך באותה הנשימה היא מגלמת את הבעיתיות בתחום המשחקים בחינוך. כולם "ממשחקים". נותנים נקודות ותגמולים שונים מחוץ לחומר הנלמד. הפוטנציאל האמיתי לטעמי הוא מה שקורה בתוך החומר הנלמד. במילים אחרות, ניתן להפוך חלקים נרחבים מחומרי הלימוד, היסטוריה, מתמתיקה, אזרחות, למשחקים אמיתיים. והיום, כאמור, מעט מאוד חברות עושות את זה. משימה לא קלה אבל עם שכר גדול בצידה, ואנחנו רק בהתחלה.
דוגמאות טובות ניתן למצוא ביישומים ללימוד קוד, Code Monkey הישראלים עושים עבודה טובה, ועכשיו הצטרפו אליהם Apple עם Swift Playgrounds, אפליקציית משחק ללימוד שפת התכנות Swift.
5. צעצועים חכמים
ישנם שלושה סוגים פופלריים של צעצועים חכמים (צעצועים המחוברים לענן):
רובוטים הנשלטים ע״י הסמארטפון
צעצועים חינוכיים הניתנים לתכנות
צעצועים לאפליקציות (צעצועים אמיתיים שהופכים לדמויות וירטואליות במשחק)
בשנים האחרונות הושקעו לא מעט משאבים בחברות סטארטאפ הפועלות בתחום (מעל ל300 מיליון דולר) והתחושה היא שמדובר בטריטוריה חדשה שטרם נחקרה. כדי לקבל יותר מושג מה קיים היום בשוק, ממליץ לבדוק את Littlebits, חברה המספקת חוויות בנייה אלקטרוניות לילדים ואת
Modular Robotics, מערכת מגניבה הטירוף לבניית רובוטים.
6. אמזון Underground.
קראתם את כל זה ואתם עדיין רוצים לעלות משחקים לאפפסטור? הכל טוב. תכלס גם אני עושה את זה. אבל אני טוען שאם כבר עושים משחק מובייל שווה לבחון חנויות נוספות להעלות אותו אליהן. כמו למשל החנות של אמזון, Underground.
בואו נתחיל מחצי הכוס הריקה. לא נוח להעלות משחק לחנות נוספת. לכל פלטפורמה כזו יש את הדרישות וההתאמות שלה, הן ברמת המשחק והן בחומרי המארקטיניג הנדרשים. כל שכן, אין לאמזון את רבבות המשתמשים שקיימים בחנות של גוגל או אפל. אז למה בכל זאת לטרוח?
אמזון עושה מאמצים כבירים להביא מפתחים לפלטפורמה שלה. בעוד אפל לא יחזרו למיילים שלכם, באמזון מחכים ליד הטלפון שתתקשרו. בנוסף, אמזון משלמת לכם המפתחים תמורת זמן שימוש באפליקציה שלכם. $0.002 לדקת שימוש. זאת אומרת שבגרסת האמזון של המשחק שלכם לא יהיו פרסומות או קניות בתוך האפליקציה (In app purchase). עבור השחקנים הכל חינם ואתם נמדדים ומתוגמלים רק בזכות זמן השימוש משחק שלכם. מגניב, לא?
ובהחלט ניתן להרוויח מזה. הדוגמא הנוצצת היא Goat Simulator, משחק (מטופש בצורה רצינית ביותר!) שנקנה חצי מיליון פעמים במחיר של $5 בגוגל פליי וניתן בחינם אין כסף באמאזון Underground. להפתעת כולם, לאחר חמישה חודשים, אמזון הפכה להיות מקור הרווח העיקרי עבור המשחק כשהיא עוקפת את גוגל ב30%. תעשו את החישוב לבד.
אז מה יהיה?
חנויות האפליקציות השונות הולכות ומתמלאות ולמפתחים עצמאיים קשה יותר מתמיד להגיע לרווחיות עם המשחקים שלהם. ברם, כפי שנכתב כאן, לא הכל אבוד. להפך. החשיפה האדירה של משחקי המובייל לקהל רחב הביאה רבבות של גיימרים חדשים לקהילה. האנשים האלו מחפשים לצרוך תכנים, בידוריים, לימודיים, פרסומיים - כמשחקים. זוהי רק תחילת הדרך ואפילו לא דיברנו על ההבטחה הגדולה ביותר של עולם התכנים האינטרקטיבים - VR/AR. בקרוב בסלון ביתכם.