האם משחקים יכולים להביא לשינוי חברתי? ראיון עם אסי בורק

February 12, 2017

בוקר קריר אחד בנובמבר 2008, פתחו 80,000 ישראלים ופלסתינאים את העיתון היומי שלהם והופתעו למצוא שם משחק מחשב. ולא סתם משחק, אלא המשחק הראשון בעולם שעסק בשלום. 

 

שם המשחק הוא PeaceMaker והסטודנט שהיה אחראי על יצירתו גדל,  והפך להיות אחד האנשים המשפיעים בתחום המרתק של "משחקים רציניים". משחקים שמטרתם היא לייצר שינוי תודעתי וחברתי.

 

אסי הוא הדובר המרכזי בערב שלנו של משחקים לשינוי המתקיים ב20.2.17, ובימים אלו מוציא ספר המסכם את הפיתוחים והטרנדים בתחום. תפסנו אותו לשיחה קצרה על משחקים וכיצד הם יכולים לשנות את העולם.

 אסי בורק. משחקים יכולים לשנות את העולם

 

ספר קצת עליך. איך הגעת לעסוק במשחקים ״רציניים״?

 

גרתי בישראל עד גיל 33, ואז נסעתי ללמוד בארצות הברית.  לפני כן, בישראל, עבדתי בפרסום ואז בהיי-טק (פיתוח אפליקציות למובייל). לא נסעתי בכוונה תחילה להגיע לתחום משחקי וידאו אבל זה יצא ככה.  

 

התכנית בקארנגי מלון היא מאד מיוחדת והוקמה ע״י פרופסור ראנדי פאוש (מ״ההרצאה האחרונה״). והיא מקום שמטפח שיתופי פעולה בין מעצבים למפתחים ומעודד מאד אמירה חברתית. שם עשיתי את המשחק הראשון שלי ״פיסמייקר״ סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שבעצם סלל לי את הדרך לתחום הזה ולהפוך לאחד הדוברים שלו.

 

האם לדעתך משחקים יכולים לעשות שינוי חברתי אמיתי?

 

אין פה עניין של דעה, יש הוכחות. זה לא פשוט אבל בהחלט אפשרי. ראיתי את זה במשחקים שאני ייצרתי או שאחרים יצרו.

 

יחד עם זאת, צריך גם להתאים ציפיות. השינוי הוא בפרופורציה לזמן המשחק ולעומק שלו. ובדרך כלל השינוי בא מצירוף של חוויות, לא רק מהמשחק עצמו. כשהמשחק הוא חלק מקמפיין ויש מחשבה הרבה יותר רחבה על איך הוא משתלב בסביבה ובקונטקסט, התוצאות הרבה יותר חזקות.

 

אחת הסיבות שאני מוציא את הספר עכשיו זה לספר כמה מהסיפורי ״גבורה״ האלו - שישמשו השראה לאחרים. לרוב הסיפורים האלו מצורפות הוכחות חותכות - מחקר אקדמי בסטנדרטים הכי גבוהים.

 

במה משחקים כאלו שונים מתכנים במדיומים אחרים, סרטים נניח?

 

משחקים שונים מאד מכל מדיה שבאה לפניהם - הם אינטר-אקטיביים, הם נותנים פידבק, הם מאפשרים לך לעבוד בזמן שלך ולהיכנס לעולם שלם עם חוקים משלו. סרטים יכולים להיות מאד חזקים ולהשפיע עליך רגשית או מחשבתית, אבל הם משאירים אותך פסיבי. במשחק אתה רוכן קדימה, מקבל החלטות, משפיע על הסביבה. יש לזה כוח אדיר כשאתה מחפש ללמוד, להבין דברים, להתפתח ולשנות את המציאות. הם גם מאד חברתיים מטבעם כפי שאנו יכולים לראות עכשיו עם תופעת האי-ספורטס (ספורט אלקטרוני) או משחק כמו פוקימון גו.  

 המשחק הראשון בעולם על שלום

 

משחקים היום הם בכל בית וכיס. אך רובם מיועדים לפנאי. האם יש שוק למשחקים ״רציניים״, או שמא מדובר באידאה של מי שיוצר אותם והם לא באמת מעניינים שחקנים?

 

בהחלט יש שוק, והרבה יותר ממה שהיה לפני 10-12 שנה כשהתחלתי בעצמי עם הנושא.

זה עניין של אבולוציה של המדיום. לקח לסרטים דוקומנטריים עשורים להגיע לאן שהגיעו, ועדיין הם לא בהכרח מכניסים מיליונים ליוצרים שלהם. אבל השוק מתפתח כל הזמן ומתרחב.

משחקים למען שינוי או למען אימפקט כגון:

Papers Please, Gone Home, Life is Strange, This War of Mine, Never Alone

הגיעו לקהל רחב מאד וגם עשו רווח רציני ליוצרים שלהם, כי מדובר בחברות קטנות ויוצרים אינדים.

 

ספר על הצלחה גדולה של משחק שהיית מעורב בעשייתו.

 

ב-2013 נקרתה בדרכי הזדמנות פז לייצר משחקים יחד עם העיתונאים ניק קריסטוף ושריל וו-דאן מהניו יורק טיימס. הם כתבו ספר על העצמת נשים בעולם, ועשו דוקומנטרי באותו נושא, עם דגש על המצוקות של נשים בעיקר בעולם השלישי.

 

במשך כמה שנים גייסנו הרבה כסף והפקנו ארבעה משחקים. אחד בפייסבוק ושלושה למכשירי סלולר מדור ישן שהיו בזמנו פופולריים בקניה ובהודו. משחק הפייסבוק כוון למערב על מנת לגייס תרומות.

 

למשחק הפייסבוק הבאנו כמעט מיליון וחצי שחקנים שתרמו ביחד 250 אלף ספרים ויותר מ-210 אלף דולר לניתוחים.  משחקי הסלולר הופצו על ידי שותפים במדינות שונות ועברו הערכה מקצועית של הממשל האמריקאי. ההערכה מצאה תוצאות נהדרות בהשפעה שהייתה למשחקים על הנשים.

 

האם ניתן להשיג תקציבים למשחקים כאלו שבאופיים אינם מסחריים?

 

כן, צריך להיות יצירתי ולעבוד עם כל מיני מקורות כולל מקורות ממשלתיים, עמותות וקרנות פילנתרופיות. השורה התחתונה היא שיש הרבה יותר אמצעי מימון והרבה יותר הבנה לתחום כרגע ממה שהיה בתחילת הדרך.  

 Half The Sky. מליון וחצי שחקנים.

 

איזו עצה היית נותן למי שרוצה לעשות משחק כזה?

 

לנסות להגיע לפחות פעם אחת לפסטיבל השנתי של ״גיימז פור צ׳יינג׳״ בניו יורק. יש שם מקבץ אדיר של אנשים שעוסקים בתחום - יוצרי משחקים מוכשרים, מממנים של משחקים מהסוג הזה, נציגי ממשלה, חברות מסחריות שמגלות עניין, מורים וסטודנטים. עכשיו גם מתחיל גל המציאות המדומה עם המון עניין של יוצרים ומממנים להבין את היכולות של התחום ביצירת שינוי חברתי.

 

שאלה אחרונה. נניח שהיית חוזר בזמן כמה שנים. האם היית עושה את PeaceMaker בצורה שונה? או משאיר אותו כמו שהוא?

 

המשחק הוא מיושן להיום. משחקי וידאו מבוססים על טכנולוגיה וזו משתנה מהר מאד. היום הייתי מנסה לעשות משחק שהוא לא לשחקן בודד, אלא חוויה משותפת. המון אנשים שאלו אותנו הם אנחנו יכולים לעשות משחק שבו ישראלים ופלסטינים ״יפתרו״ את הסכסוך ביחד. לדעתי זה הכיוון הנכון והמעניין למשהו כזה. משהו שמזכיר יותר משחק כמו ״פולד-איט״ שבעזרתו הצליחו לפתור בעיות מדע בכוח שיתוף הפעולה של שחקנים מכל העולם. תחשוב על מנגנון דומה לפתרון סכסוכים ושינוי חברתי.

 

תחשבו גם אתם. יש לכם רעיון למשחק שיעשה שינוי חברתי?

בואו לשמוע את אסי ודוברים נוספים בערב Games for Social Change ב20.2.17.

 

Please reload

קצת עלינו

בית הספר לעיצוב משחקים הוקם בשנת 2016 ע"י דורי אדר, בעבר מנהל הקריאייטיב של חברת המשחקים TabTale ובהווה מפיק משחקים עצמאי, מרצה ומורה.

אנחנו מלמדים פיתוח ועיצוב משחקים דיגטליים במנועי משחק יוניטי (Unity) וקונסטרקט, חוויית משתמש משחקית ועיצוב ופיתוח משחקי לוח.

העקרונות שלנו: כיתות קטנות, תמיכה לכל אורך הדרך והרבה עניין וכיף תוך כדי למידה.

עשרות מהבוגרים שלנו כבר השתלבו בתעשייה בחברות כמו ILYON, PLAYTIKA, BEACHBUM ורבות אחרות.

מסלולים (בקרוב)

ארט

פיתוח

אפיון ועיצוב

© 2019 by HandsOnGames