האם משתלם לפתוח בית ספר לעיצוב משחקים?

December 29, 2016

 

איך זה להיות עצמאי בתחום המשחקים (וההוראה) בישראל, על מה אני עובד וכמה אני מרוויח, הכל בסיכום השנה של Hands On Games.

 

 

השנה, לראשונה בחיי, עזבתי את הנוחות המשכרת, החמימה והמשמינה של השכירות בהייטק ופתחתי את Hands on Games, בית ספר לעיצוב משחקים. להתראות משכורת קבועה כל ראשון לחודש, הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות ותן ביס, ושלום לרואת חשבון, הצהרת הון, מע״מ וטבעול קפוא בצהריים.

האם זה שווה את זה?

 

כמו יהודים טובים, נתחיל במספרים.

אז כמה מרוויחים מללמד עיצוב משחקים בישראל?

סטודנט ישלם כ3300 ש״ח בממוצע לקורס. (בממוצע, כי תלמידים רבים מקבלים הנחות על רכישת כרטיס מוקדם, דרך GameIS, התעשייה, או דרך גוף אחר שמעביר לי סטודנטים).

 

לצערי המספר הנחמד הזה ינכה מעצמו קצת יותר מ50% עד שיופיע כרווח בכיס.

 

שלא כמו קורסים אונליין, הקורסים שלנו מועברים פנים אל פנים ומושקעים בטירוף.

יש סגל מרצים הכולל שני מרצים קבועים, לפחות שני מרצים אורחים ומתרגל.

יש כיתת מחשבים עם מחשב לכל סטודנט ורישיונות לתוכנה,

ולפינוק אחרון יש הוצאות של סליקה ועמלות למי שמשלם בפייפאל/כרטיס אשראי.

 

כל זה עולה לא מעט, וה3300 ש״ח הופכים כבמעשה קסמים לקצת פחות מ1500 ש״ח בכיס.

תכפילו את זה ב13 (כן, אני מקפיד על כיתות לימוד קטנות) ותקבלו 20,000 ש״ח למחזור. לפני מס.

 

האם זה משתלם לי?

כלכלית, כרגע, לא ממש. אני לא יכול לחיות רק מההכנסות בית הספר, לכן הוא אינו העיסוק היחיד שלי. אבל המספרים אף פעם לא מספרים את כל הסיפור. יש גם סיפוק, פוטנציאל רווח, התמקצעות, התנסות יזמית ועוד שלל דברים שעל חלקם אדבר בפוסט זה.

 אברי וגיא עובדים על משחק "אסקייפ דה רום"

 

מה אני עושה בעבודה שלי?

לכובע שלי 4 פינות. או יותר נכון, ארבעה כובעים לראש שלי.  

אני פדגוג, איש מארקטינג, מפיק ויזם.

כפדגוג, אני עמל רבות על כתיבת מערכי שיעור, בניית הרצאות, כתיבת מצגות. את השעות היפות של הלילה אני מבלה במציאת מטפורות טובות לקונספטים מופשטים. אני מאוד נהנה מזה.

לו הייתי יכול זה מה שהייתי עושה רוב הזמן, אבל הסטודנטים לא יגיעו רק בגלל שאני מעביר הרצאות טובות. אני צריך לספר לעולם שאני קיים.

 

לכן אני גם איש מארקטינג. יש שני סוגים של מארקטינג, אינבאונד (פרסום כתבות, הרצאות וכו׳) ואאוטבאונד (פרסום בתשלום). אני לא עושה אאוטבאונד בכלל (אהיה חייב להיכנס לזה בשנה הבאה). אינבאונד אני עושה לא מעט, להלן:

 

  • פוסט מקצועי פעם בשבועיים בבלוג של Hands on Games. אני עובד כ8 שעות בממוצע על כל פוסט ומנסה להעלות על הכתב את מיטב הידע המקצועי תוך כדי שבירת שיניים בתרגום מושגי בסיס כמו engagment לשפתו של אברהם אבינו.

  • ערב חודשי בגוגל קמפוס. ימים של עבודה המתנקזים לשעה וחצי בערב יום חול. אבל זה כיף, שווה, פוגשים אנשים מעניינים ותמיד יוצא לבית הספר תלמיד או שניים משם.

  • הרצאות/כתבות אורח, במידה ונותנים לי במה מכובדת לקהל רלוונטי.

  • ניהול רשימת תפוצה. הכלי החשוב ביותר לעסק כמו שלי, ובכלל. רשימת התפוצה היא המנוע שמאחורי בית הספר.

 

כדי שכל הדברים האלו יקרו, אני גם לובש כובע של מפיק. למעשה אני מפיק כל דבר שקשור בבית הספר, מהרול אפ עם הלוגו עד הבייגלה והלאבנה שמוגשים ככיבוד בכל שיעור.

אני לא אוהב להפיק, אבל התרגלתי.

 

אחרי הכל, אני יזם. זה אומר שאני יוזם משהו שלא יתקיים בלעדי. שנאמר, ״אם לא תשיר, אז מי ישיר, אז מי?״

כיזם אני סוגר את כל הפינות הנוספות: תשלומים לספקים, הוצאות חשבוניות, רואת חשבון, דוח הוצאות, גיוס מרצים ומרצים אורחים ועוד כל מיני טובין אחרים.

 הרצאה שלי ב"ליל המדענים", במסגרת מאמצי השיווק

 

איך מגייסים תלמידים?

טוב ששאלתם. במידה ומאמצי המארקטינג נושאים פרי, רשימת התפוצה גדלה. כך שביום ההכרזה על פתיחת קורס חדש, ההודעה תצא לאוזניים פחות או יותר קשובות.

 

המתעניינים מגיעים לעמוד נחיתה (עמוס מדי, אני יודע), המוביל לכפתור קריאה לפעולה - לחצו כאן לקבלת הסילבוס. המתעניינים נדרשים להשאיר מייל ואני חוזר אליהם מיד עם הסילבוס ובקשה לתאם שיחה. 90% לא חוזרים אלי, 10% משאירים טלפון.

 

השיחה היא חשובה. יש אנשים שמחפשים משהו אחר לגמרי (עיצוב גרפי למשחקים, לדוגמא), ואני מסביר להם במה הדברים אמורים. אחרים זקוקים להסברים נוספים, קישור לתלמידים או עבודות של תלמידים, הכוונה או עצה.

 

אני משקיע זמן לא מבוטל בשיחה עם סטודנטים פוטנציאלים. אני גם נהנה מזה. גיליתי שהזמן האידאלי ינוע בין שבע לעשר דקות. פחות מזה, כנראה שהסטודנט מעוניין במשהו אחר. יותר מזה, כנראה שרק מעניין אותו לדבר עם מישהו.

 

היו לי כבר שיחות של עשרים דקות ואף יותר עם סטודנטים פוטנציאלים. אף אחד מהם לא הגיע לקורס בסופו של דבר. אז היום למדתי ולאחר כ10 דקות שיחה אני חותר לקראת סיום.

 

הכי חשוב, השיחה נעשית בנעימים. אני אף פעם לא משכנע מישהו להצטרף בתחבולות שונות ומשונות. אני גם לא מתקשר פעם נוספת לפולואו אפ. אני מתאר לעצמי שאני משיג פחות סטודנטים ככה, אבל התהליך מרגיש הרבה יותר טוב בצורה זו. אני מעוניין בסטודנטים שרוצים ללמוד, לא כאלו שדחפתי אותם לזה.

 

סה״כ השיחות, הפגישות, ההרצאות, השיעורים עצמם וכל מה שכתבתי כאן מתנקז לכ50% מהשבוע שלי. היות ויש לי תינוק בבית ועבודות נוספות, אני מוצא עצמי עובד גם בערבים ובסופי השבוע, גם אם ממש לא בא לי.

 עבודה של משחק קווסט בשיעור

 

אז למה אני עושה את זה?

כפי שקראתם, לא מדובר בבוננזה פיננסית אלא השלמת הכנסה. אבל אני מרוויח בהרבה מובנים מבית הספר הזה.

ראשית, אני מרגיש שאני מעצב משחקים טוב יותר היום מכפי שהייתי בתחילת המיזם. המעבר על החומרים ומציאת דרכים ללמד את התחום גורמים לי להעמיק ב"בייסיקס", דברים חשובים ששכחתי לאורך הדרך.

בנוסף, אני מקבל סיפוק אדיר מהצלחות של תלמידים. בין אם תלמידה שבפעם הראשונה בחייה הצליחה לתכנת משחק והיא בעננים, או תלמידה אחרת שהעלתה את המשחק הראשון שלה לאפפסטור, או תלמיד שהצליח לקבל עבודה כמפתח משחקים בזכות הקורס. זה מרגש מאוד.

חד וחלק, לא חשתי כזה סיפוק בעבודה מזה זמן רב.

 

חוץ מזה, אני לא עושה לשם שמיים. אני חושב שיש פוטנציאל כלכלי גדול בעסק ורק התחלתי לגרד אותו. העתיד צופן בחובו הזדמנויות גדולות.

 משחק של הסטודנטית הדר עזריה באפפ סטור

 

אז מה בעתיד?

תחום המשחקים גדול, והוא עדיין רק בהתחלה. משחקים יתפסו יותר ויותר מקום בשעות הפנאי של אנשים, ומעבר לכך. משחקים הופכים להיות שפת תקשורת עדיפה בין אדם לחברה, אדם למוצר ואדם לאדם. כתוצאה מכך, המון חברות בתחומים שונים ומגוונים, חינוך, פרסום, אפליקציות חברתיות, בוחרות להציג את המוצר שלהם בדרכים משחקיות.

 

זה בהכרח אומר שמעצבי משחקים, שבעבר היו יכולים לעבוד אך ורק בתוך תעשיית המשחקים, יכולים למצוא עצמם עובדים על מוצרים משחקיים בחברות מגוונות מאוד.

 

וכאשר השוק מחפש יותר מעצבי משחקים, כך גם הפוטנציאל העסקי של בית הספר גדל. כיום אנחנו מציעים שני קורסים (עיצוב משחקים ופיתוח משחקים ביוניטי), רק בתל אביב ובכיתות קטנות. כבר היום הדרישה הרבה יותר גדולה מזה. מתלמידי תיכון ועד חברות שמבקשות הדרכה. וזה רק בארץ. התפתחות לשווקים בחו"ל היא השלב הטבעי הבא.

 

בנוסף, לא הייתי רוצה לעסוק רק בהוראה. אני רואה בHands on Games חברה שיכולה לייצר משחקים עבור חברות אחרות ו/או לתת שירותי ייעוץ. למעשה כבר התחלנו לעשות זאת (פרטים בהמשך).

 

עכשיו הגיע הזמן להחליט מה יקרה בעתיד. (זה היופי בלהיות יזם. אתה מחליט מה יהיה בעתיד. זה שההחלטות לא תמיד מתגשמות זה משהו אחר). ברור לי שכדי לממש את מלוא הפוטנציאל אזדקק לעוד אנשים שיעזרו לי להגשים אותו.

 

כיום אני עובד עם בנג׳י קוק, שמלמד את התכנים הטכניים בקורסים, והוא עושה זאת במקצועיות גדולה וסבלנות אין קץ. כעת אני מחפש מישהו/מישהי נוסף שביזנס הוא מגרש המשחקים שלו. מישהו שיוכל לממש את הפוטנציאל הגלום בעסק שמלמד אנשים את מקצועות עיצוב המשחק.

 

אולי זו את?

 

שנה טובה ומוצלחת לכולם.

דורי,

Hands on Games

 

נ.ב רוצים לפגוש אותי? אני מעביר הרצאה בגוגל קמפוס, 4.1.17 בשעה 19:00. הכניסה חינם בהרשמה!




 

Please reload

קצת עלינו

בית הספר לעיצוב משחקים הוקם בשנת 2016 ע"י דורי אדר, בעבר מנהל הקריאייטיב של חברת המשחקים TabTale ובהווה מפיק משחקים עצמאי, מרצה ומורה.

אנחנו מלמדים פיתוח ועיצוב משחקים דיגטליים במנועי משחק יוניטי (Unity) וקונסטרקט, חוויית משתמש משחקית ועיצוב ופיתוח משחקי לוח.

העקרונות שלנו: כיתות קטנות, תמיכה לכל אורך הדרך והרבה עניין וכיף תוך כדי למידה.

עשרות מהבוגרים שלנו כבר השתלבו בתעשייה בחברות כמו ILYON, PLAYTIKA, BEACHBUM ורבות אחרות.

מסלולים (בקרוב)

ארט

פיתוח

אפיון ועיצוב

© 2019 by HandsOnGames