שישה משחקים קטנים שיפילו אתכם לרצפה


משחקים באים בשלל צורות וגדלים. ישנם משחקי עולם פתוח ענקיים דוגמת GTA שניתן לחיות בהם שנים. ישנם משחקי קז'ואל עתירי שלבים וגם משחקים קטנים וממכרים שנועדו לאינספור משחקים חוזרים. המשותף לכולם: הם נועדו לגרום לשחקנים הנאה.

ויש משחקים שמטרתם אחרת: לגרום לשחקנים להסתכל על המציאות באור שונה. בדרך כלל מדובר במשחקים קטנים, קצרים מאוד, שפותחו ע"י מפתח בודד ולא נועדו למשחק חוזר. המדקדקים יגידו שמדובר בהצהרה (Statement) אינטראקטיבית של המפתח יותר מאשר ב"משחק". אני לא מהמדקדקים.

משחק או הצהרה, מה שבטוח זה שהחווייה האינטראקטיבית עוצמתית. כזו שנשארת בראש זמן רב לאחר המשחק. קיבצתי עבורכם את המיטב של העבודות הללו ברשימה למטה.

אינתיפאדה

המשחק הפוליטי הראשון ששיחקתי בו. יצא ב1989, הופץ בבי בי אסים (BBS) והפך ללהיט מקומי. נכתב ועוצב ע"י מייק מדבד, אז פעיל ימין קיצוני (תנועת כך), שביקש להתנסות בשפת תכנות חדשה ויצר את המשחק בתור תרגול.

באינתיפאדה אתם מגלמים חייל המוצב בודד בשטחים ומתמודדים עם פורעים ערבים שזורקים עליכם אבנים ובקבוקי תבערה. ברשותכם ארסנל של נשקים ואתם אמורים להשתמש רק בכלי הנשק המותרים לכם עפ"י פקודת היום. ממשלה שמאלנית תאפשר רק ירי בכדורי גומי ופלסטיק, ממשלה ימנית (בראשות אריאל שרון), תאפשר ירי על מנת להרוג.

מייק מדבד אומר שהוא ניסה לדמות את המציאות, ועל כן, כמו משחקים אחרים מסוג זה, באינטיפאדה לא ניתן לנצח. רק להפסיד. כילד, המשחק הזה קעקע אצלי את תמונת הערבי המאיים, חובש הכאפייה המחזיק אבן גדולה כגודל ראשו. בהחלט הייתי קורא לזה אמפקט.

לינק למשחק

ספטמבר 12

המשחק בעל השם הטעון יצא ב2003 והוא מתחיל בהצהרה ברורה: לא ניתן לנצח או להפסיד בו. לאחר שאישרתם זאת, אתם נלקחים לעיר מדברית וברשותכם נשק בעל כוונת רחבה. נאמר לכם כיצד נראה טרוריסט וכיצד נראה אזרח וכעת אתם חופשיים לעשות כרצונכם.

כיוון סמן העכבר שלכם הוא למעשה כוונת גדולה ואתם יודעים לזהות טרוריסטים, כנראה שתעשו את המתבקש ותנסו להרוג אותם. אזי, תגלו שאינכם יורים כדורים אלא טילים, וכל ירייה שלכם עושה נזק גדול. אתם אמנם פוגעים בטרוריסטים, אך מורידים גם כמה בתים ואזרחים חפים מפשע על הדרך. קרובי המשפחה של האזרחים שהרגתם יפלו על הברכיים בזעקות שבר. מספר שניות אח"כ הם כבר יחזיקו נשק ביד ויהפכו לטרוריסטים.

כמה דקות לתוך המשחק והעיר, שהפכה לחורבה, תשרוץ בטרוריסטים. הבנתם? יופי.

שני מרואיינים

משחק קטן וחכם שנכתב ביום אחד בלבד ומעביר מסר חזק ובועט. במשחק זה השחקן מגלם שני תפקידים בו זמנית. שני מרואיינים, בחור ובחורה, הולכים לראיון עבודה. הם נשאלים את אותן השאלות, עונים את אותן התשובות אך אחד מתקבל והשנייה… לא.

המכניקה המשחקית מרעננת (מעניין מה עוד אפשר לעשות עם זה…), המסר עובר מצוין. אולי בגלל זה, כמות תגובות השטנה שהמשחק הזה מקבל הוא חריג ביותר. תציצו בתגובות של היוטיוב הזה אם בא לכם להקיא קצת בפה. לאנשים קשה להתמודד עם האמת בפנים.

לינק למשחק (יש גם באפפ סטור